...

על אבקת מרק וייסורי המצפון


קוראים לי שני ואני משתמשת באבקת מרק. הנה אמרתי את זה.
מכירים את זה שמהבוקר כשפוקחים את העיניים ועד שהולכים לישון, עם אופציה גם לתוך כדי חלום, ייסורים ייסורים ייסורים של מצפון על ההורה שאני? לא מכירים? בטח אתם גבר. סליחה על ההכללה, אנא אל תסקלו אותי, אני באופן אישי - וכמוני גם מרבית חברותיי. האמת שייסורי המצפון שלי פשוט נולדו ב-20.4.2004 בשעה שמונה וחצי בבוקר, עם לידת הבכור לבית הדר. מאז אני שם. כמו מילואים שלא נגמרים.

אני משתמשת באבקת מרק. לפעמים אני אפילו מכינה לילדים שלי נקניקיות. מלאווח לא, אבל כשסבתא נשארת איתם ואנחנו בחופש (הופ! עוד ייסורי מצפון על הדרך..) - אז אני משחררת להם לאכול מלאווח ואת החברים שלו ממשפחת בצק העלים. אני אומרת את זה כאילו לא מזיז לי אבל אוהו... זה חייב לבוא עם שימוש במנגנוני ההדחקה הרי...
אגב, אם זה לא היה ברור - אבקת מרק זה רק קצה קצהו של קרחון ייסורי המצפון. השטחי ביותר, זה שאפשר לדבר עליו בקול רם בלי לחשוש מ"מה יגידו" - שהוא הרי שמי השני (אבל אני עובדת על עצמי, בחיי!).

היום אני כותבת קצרצר כי עוד רגע חייבת לעוף לשיחת הורים בביה"ס - והנה אני עם עצמי בסשן של חזרה לטראומות גיל הנעורים - מה אתם אומרים? יעיפו אותנו מבי"ס? את רני המהמם - ברור שלא! הוא מהמם! אמא שלו - זה כבר סיפור אחר...

ומחר יהיה כאן יום מגניב ומיוחד - אבל אני אספר לכם עליו רק מחר. חכו בסקרנות...

שיר של יום חולין להיום - חלומות - רוחמה רז. מוקדש לטוביה שטסה היום, עם חלומות גדולים, ולדודי החרדתית שהתלוננה על השיר של אתמול. קבלו אחיות שלי, אוהבת אתכן...

ואתם - תהנו לכם,

ושהיום הזה יהיה מעולה!
Loading...
Loading...