6.10.16

ושוב יום חמישי

איזה סטארט-אפ מגניב זה יכול היה להיות, אם מיד אחרי יום ראשון, באופן קבוע (חותמת גם על פעם בחודש, ת'אמת) היה מגיח מאחור הבחור השמח הזה, יום חמישי קוראים לו.
why are we noy funding this? 

האמת שאני לא יכולה שלא להתייחס לאוהד כהן נוב, הטייס שנהרג אתמול. לא, אני לא מכירה אותו. וכן, אני יודעת שעוד הרבה אנשים שאני לא מכירה מצאו את מותם אתמול ושלשום ובטח גם היום. מה לעשות, אני מאלו שכשחייל נהרג, כל חייל, זה נוגע לי בבטן הרכה. אז עצוב לי על אוהד שאני לא מכירה, על ההורים שלו, על האחים שלו, על החברים שלו, ועל אשתו ועל הבת שלו. ועל הילד שעומד להיוולד לו ושלא יכיר את אבא שלו לעולם.

וקפיצה חזרה אל החיים הקטנים שלי. בין לבין, מהרגע שהתחלתי לכתוב את בול בזמן להיום ועד שאני מסיימת את הכתיבה שלו, עצרתי באמצע להכניס לדפוס עוד גיליון של "חיים בעמק". כבר 78 גיליונות, אני זכיתי להיות שם מהיום הראשון, וכמה לא מובן מאליו ששני אנשים, לבד, גלית ויפאור הענקים, מרימים ומחזיקים בעשרים אצבעותיהם מגזין עם תוכן איכותי כאן בפריפריה, בלי שום עזרה מאף ידיד. חברים, אתם מדהימים, שהשנה הבאה תחייך אליכם, אינשאללה!

ועכשיו, לסיום סיומת, שיר של יום חולין להיום - Neil Young - Harvest Moon. מוקדש באהבה לשוקה ויפצ'וק שלו, שסחבו אותנו עד נען (מי מתחתן בנען? איפה זה בכלל???) בדיוק לפני שלוש שנים. happy anniversary, אדירים אתם, יאללה בואו כבר לקיבוץ.  

ואתם - חברים שלי ושל בול בפוני, צאו לכם - שוב - אל סופ"ש מלא בהבטחות.
ול תשכחו לוודא שכל הפנצ'רים, בכל גלגלי האופניים, מתוקנים ומוכנים ליום כיפור הממשמש,

תהנו לכם, 


ושהיום הזה יהיה מעולה!

 

Loading...
Loading...