27.7.16

ארבעה ילדים


כשהייתי קטנה, או ילדה, או נערה, או צעירה שמדמיינת איזו משפחה תהיה לי, תמיד חלמתי על ארבעה ילדים. רציתי מן משפחה מושלמת כזאת, של שני בנים ושתי בנות, לא יותר ולא פחות, נראה לי מאוזן כזה, שיקולים כלכליים לא היו אז חלק מהמשוואה, לא כמה עולה ובטח שלא "ילד רביעי זה אומר אוטו יותר גדול".

כמי שגדלה במשפחה של שישה ילדים, זה תמיד היה נראה לי אפשרי אבל טו מאץ' בשבילי. במשפחת בנג'יו מבית-אורן היו 7 ילדים, אחד יותר מאיתנו, והם תמיד נראו לי מוגזמים. אנחנו לא היינו מוגזמים, אבל די הרבה...

מפה לשם, החיים גלגלו את עצמם למשפחה שאני סופר גאה בה, עם שני בנים ועוד אחת נסיכה שמנהלת את כולם, אני מסתכלת עליה וחושבת שלא הייתי רוצה בשבילה שהיא תהפוך פתאום לאחות גדולה. מתאים לי שהיא תישאר התינוקת שלי, על אף שהיא מבחינתה חושבת שהיא בת 16. עדיין מדי פעם היא מתיישבת עלי בתנוחת "משה הקטן" הפרטית שלנו. אני תמיד מקווה שגם בבת מצווה היא עוד תסכים להיות משה הקטן...

אבל תכלס, היום, כשאני רואה אנשים עם ארבעה ילדים (לא מדברת בכלל על יותר מזה, זה נשגב מבינתי, בכלל לא בסקאלה של היכולת שלי להבין...) - אני מתפעלת עד אין קץ. באמת! זה מקסים, וזה מרגש, ואני לא מבינה בכלל איך אפשר לתפעל את זה ועוד לשמור על מי שאתה...

אחת כזאת, שהצליחה לעשות את זה ושרבבה ילדה מס' 4 אל התא המשפחתי שלה לרגל יומולדת ארבעים, היא נילוש, היפה והנהדרת והסופר, סופר קולית, שהיום יש לה יומולדת. נילוש יפה שלי - כל המילים האלה היום - לכבודך. את הלבבות תקבלי בפרטי, אבל מגיע לך היום את הריספקט בראש חוצות. אוהבתותך!

...ואלה מכם שאומרים לעצמם עכשיו "יאללה, מה היא עושה כזה עניין...?" - החיים שלכם תותים!

שיר של יום חולין להיום שיר משמר (שמרי נפשך) - חוה אלברשטיין. רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. 
 
תהנו לכם, 
 
 
ושהיום הזה יהיה מעולה!