24.7.16

מים אל ים


הקייטנה שלנו מקבלת אופי ימי מפה לשם... היה לנו סופ"ש רטוב. יום חמישי בצהריים, אנחנו בירדן. רני ואודם לוקחים את הקיאק ויוצאים לשיט ארוך. מאד... מפה לשם, הזמן עובר ומישהו מאיתנו, שהוא כנראה מבוגר אחראי יותר ממני כי זה לא הייתי אני, נכנס לסשן של דאגה, בואכה חרדה. אני מנסה להרגיע אבל כשזה לא ממש עובד, יוצאת לשחיית חיפוש במעלה הנחל. לא משהו מאתגר מבחינת עוצמת המים או משהו, ממש לא, אבל יצא זמן ארוך של שחיה, זמן להשלים את שחיית הבוקר שלא שחיתי ובעיקר - זמן התרשמות מהעולם שיש שם, עולם שלם של אנשים בזולות על גדות הירדן.
מדהים איזה יופי ואיזה כיף! בעוד אתם עובדים לכם, יש אנשים שאשכרה עושים חיים!

חזרנו בערב כדי לקום בשישי בבוקר לנסיעה לים. אתי ואושרה חגגו יומולדת של תאומות. אתי וניירו חברים שלנו ואנחנו אוהבים אותם, וחוצמזה - יומולדת בים, שישי בצהריים, מה לא נבוא? בטח נבוא! אז בים של מכמורת, חוף מלא מלא אנשים, ובאופן מפתיע, כל אחד לעצמו בלי להפריע לאחרים, בלי ערסים, בלי מוזיקה חזקה מדי, ובעיקר בלי רכבים על החוף. היה מעולה, הילדים שלנו עפו, וגם אנחנו. ואז שבת - בנוהל שבת - המעיין שלנו, וערב של נגינה ושירים, ועוד סופ"ש נגמר לו פתאום...

ובתוך כל זה אני מתגעגעת מאד מאד לילד שלי הבוגר שבכרתים ולא רוצה לדבר עם אבא ואמא, אבל אני יודעת שהוא נהנה נורא ושבעוד כמה ימים נראה אותו שוב.

ועכשיו הקייטנה שנשארה כאן נוסעת לסרט, ורק ילדה אחת בת חמש לא מבינה בכלל למה היא הולכת לגן והחבר'ה נוסעים לסרט. פערי הגילאים כאן בקרב בני הדודים פשוט נעלמים והיא מבחינתה חלק מהחבר'ה, והגן הזה שתקוע לה... ממש מיותר מבחינתה.

חברים, שיהיה לכם שבוע טוב, שיר של יום חולין להיום LA - ג'ינג'יות. מתה על השיר הזה, איכשהו גם תמיד מזכיר לי איזו תורנות מטבח בבסיס, וניר הטבח הסופר-קול מתופף עם השיר הזה. אחרי הרבה שנים פגשתי אותו בערב יחידה והוא נהיה שב"כניק סודי - איך שגלגל מסתובב לו... 
 
יאללה, תהנו לכם, 
 
 
ושהיום הזה יהיה מעולה!