7.7.16

הנחש בא

אתמול בלילה נזכרתי למה אני לא אוהבת את הקיץ.
למדתי לאהוב בו הדברים מסויימים, ליהנות מהרבה, אבל במכלול הכללי - החורף הרבה יותר חבר שלי. 
אני לא אוהבת את הקיץ כי זה הזמן שהחרדה הגדולה ביותר שלי מרימה ראש מנומר. עונת הנחשים. עונת הצפעים. טוב, אני יודעת, שרשרת המזון וזה, חייבים אותם, אבל אם אפשר היה שיהיו רחוק מפה...?
אתמול בערב איתן הוכש ע"י צפע ענק, בפתח הבית שלו. איתן ומיכלי הם חברים ושכנים וגרים בשורה שלנו, ליד הוואדי, שזה אומר שהחברים של הצפע הזה, אם לילי החתולה והחברות שלה לא יעשו עבודה מספיק טובה, יכולים בקלות גם לעשות אצלנו איזה ביקור. 
סיוט, הכי מפחיד שיש, פעם הייתי חווה את הקיץ כעונה שממש צריך לצלוח אותה מהבחינה הזאת, היום אני יותר מודחקת בעניין, אבל פתאום כשזה דופק לך בדלת...
בקיצור חברים שלי, תיזהרו, טוב? שמרו על עצמכם, על הילדים שלכם, סגרו דלתות, ואל תגלו שאמרתי אבל אם אתם רואים צפע - מבחינתי הוא לא מוגן...

ואיתן יקר - חיבוק חזק, דואגים לך כאן כולם, השיר היום הוא בשבילך.
 
שיר של יום חולין להיום נשל הנחש - ערן צור. גם בשביל איתן ומיכלי ותומר ורוני, וגם קפיצה מהממת לסרט מימים יפים של פעם - מתוך הסרט "שורו".

אנחנו נפרדים עכשיו עד יום ראשון, שיהיה לכם סופ"ש נעים נעים,

תהנו לכם, 

 
 
ושהיום הזה יהיה מעולה
Loading...
Loading...